רוית גוטמן
משפחה כאן ועכשיו
שמי רוית גוטמן, מטפלת משפחתית וזוגית, מאסטר NLP, סופרוויזרית, מדריכת הורים, מדריכת אנשי מקצוע, עובדת עם הורים, סבים וסבתות, בוגרים, ילדים ומתבגרים. אני מלמדת במדרשות למקצועות הטיפול וההנחיה. חיה את תחום הטיפול וההדרכה באופן פורמלי משנת 2007 ובאופן בלתי פורמלי מאז היותי בת 12 - הרגע הזה בו הבנתי כי כל אדם חייב לחיות במיצוי עצמי, בשלמות. וכל מה שכל אחד באשר הוא זקוק כדי להגיע לשלמות הוא אדם אחד שמאמין בו ורואה אותו הכי קרוב לעצמו. כדי שיהיה בידי לעזור למטופלים שלי להגיע למטרות שלהם - אני מאפשרת לעצמי לראות ולהרגיש. ביחד, אתם ואני יוצרים חיבור מרפא ומצמיח.
ה״אני מאמין״ שלי
כדי לדעת / דור אלה גבע
אולי בסופו של דבר
היתי צריכה לטפל עשרים שנה
כדי לדעת
שמעולם לא היה אדם
זקוק לטיפול
אלא לאהבה
שמעולם לא היה אדם
צריך להשתנות
אלא להרפא
מעולם לא היה צריך
אדם דבר
מלבד עיני הרואות
את שלמותו
בפנים הסדק.
בבסיס עמוד השדרה המקצועי שלי עומדת התיאוריה האדלריאית. תיאוריה חברתית, חיובית הומניסטית. הרואה בכל אדם את היוצר של סיפור חייו, הכותב הבימאי והמאייר. התאוריה מתייחסת באופטימיות ובקבלה לטבע האנושי ומעמידה במרכז את הייחודיות שבכל אדם. תפיסת העולם מעודדת התייחסות מכבדת ללא שיפוטיות או ביקורתיות ומתוך אמונה שבכל אדם טמון הפוטנציאל לצמיחה בריאה ויצירתיות.
את עמוד השדרה זה מחזק ויניקוט אשר האמין ביחסים.
על בסיס יחסים טובים נשיג שיתוף פעולה , תוך משפחתי ובינאישי.
כשם שלא תכנסו לרכב לנסיעה של ארבע שעות מבלי לרוקן שלפוחית, מבלי לקחת צידה לדרך , משקפי שמש, ובגדים נוחים, כך גם אנו - תמיד נתחיל במערכת יחסים טובה וניצור התקשרות בין האדם לבין האני הפנימי שלו ומשם נצא לדרך.
הסיפור שלי
אודותיי:
תמיד חלמתי להיות אמא. בגילאים הצעירים יותר, ממש בתקופת הגן וראשית בית הספר היסודי, היתה בי כמיהה לאימהות. היו שנים שזו היתה המטרה היחידה שלי. הוועדות בראש שלי, העלו שאלות ותמיהות לגבי המטרה הממוקדת הזו. אך גם כשכל אלה עשו כל כך הרבה רעשים פנימיים, המשכתי לחלום. בגיל 12 אולי אפילו 13, הלכתי עם חברתי הטובה ביותר דאז, שירי שמה. חזרנו מבית הספר וכמידי יום ליוויתי אותה לתחנת האוטובוס. שירי שיתפה אותי שכשיהיה לה ילד היא תקרא לו מיכאל. אני שיתפתי אותה, שאני אהיה אמא ויהיה לי בית ספר להורים. אני זוכרת איך בעטתי באבן שעל שביל האפר. את המשך הדרך לתחנת האוטובוס העברנו בשתיקה. האבן הזו שהתגלגלה לה סימנה עבורי את המטרה. בגיל 23 וחצי הגשמתי את החלום הראשון, וסיון בכורתי הפכה אותי לאמא. צעירה, בלתי מנוסה, מבוהלת - האם ככה מרגישים כשמגשימים חלום?
תהיתי לעצמי לא פעם, איפה החיבור הזה שכל כך ציפיתי לו כל השנים. עברנו דרך, גם בתחום הזוגי וגם בתחום ההורי. היו בדרך הזו רגעים נפלאים, אך גם כאלה ממש לא פשוטים. בגיל 27 ילדתי את סתיו ואת זיו, בדיוק שנה לאחר מכן בגיל 28 חבקתי את אדר. אז הרגשתי שהחלום של האמהות שלם לי. עדיין מפנטזת מידי פעם על שניים נוספים - אך הגבות המתרוממות מכל עבר מזכירות לי, כי אפשר להוסיף חלומות חדשים ולשחרר חלומות שכבר הגשמנו ופשוט להנות מהם.
אני נשואה לגל. אני קוראת לו - מגשים החלומות שלי - גל בן 54, מהנדס, מנחה הורים ומאסטר NLP.
כיום סיון בת 25.5 נשואה ליובל מנהלת בארבעת השנים האחרונות את "משפחה כאן ועכשיו", סטודנטית לפסיכולוגיה ומאסטר NLP, סתיו בת 22 חיילת משוחררת ומתחילה לסלול את שביל חיה, זיו בן 22 חייל משוחרר וביחד עם שקד בת זוגתו, סוללים את מסלול חייהם, ביחד ולחוד, ואדר בן 21 סטודנט בוינגייט ובקרוב מצטרף למסלול הNLP.
מיד אחרי הצבא ובמקביל לאימהות התחלתי את לימודי הפסיכולגיה. לאחר שסיימתי תואר ראשון, נרשמתי למסלול של הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר. בתום המסלול גיוונתי עם לימודי תואר שני בלימודי משפחה ובסיומם למדתי טיפול זוגי ומשפחתי. עשיתי עצירה מהלימודים הפורמליים, ללימודים הבלתי פורמלים (תטא הילינג וריקול הילינג) כשהרגשתי שמדגדג לי לחזור לספסל הלימודים, למדתי בבית הספר "מטרות" NLP, הרחבתי להתמחויות נוספות כגון: חרדה, טראומה, אובדן, דיכאון, התמכרויות ופסיכותרפיה.
אני מאושרת שהעבודה שלי היא גם התחביב שלי.
הערכים והעקרונות שלנו ב"משפחה כאן ועכשיו":
- כימיה וחיבור בין מטופל ומטפל הם הבסיס להצלחת התהליך.
- אין אדם נחוש שלא הצליח לעשות שינוי.
- אף פעם לא מאוחר מידי לעשות שינוי.
- הזיכרון הוא מוגבל, ההבנה היא אינסופית.
- כנות ויושרה מקצועית, אין דבר שנחשוב או נשאיר לעצמנו ולא נשתף אתכם.
- כאן ועכשיו, הטיפול מתקיים בהווה ולכן המיקוד הוא בהווה ובמטרות לעתיד.
- התאמת החליפה הטיפולית המדויקת לאדם / למשפחה ולנקודת הזמן.
- אנחנו מאמינים בהתערבות לטווח זמן קצר. זה אומר שברגע שאתם ביחד איתנו מרגישים שהגעתם למטרות שלכם ויש לכם יכולת להמשיך ולנוע בדרך לבד, עם כל הכלים שלמדתם, אפשר לרווח את המפגשים, לצמצם אותם או לעצור אותם.